בנובמבר 2025 שאלנו 584 ישראלים איך הם משתמשים בבינה מלאכותית, ומה היא עושה להם. ביוני 2026, באמצע מלחמת ישראל-איראן, חזרנו אל אותם אנשים.
בלב שני הגלים עמדה שאלה אחת גסה: "השתמשת אי-פעם ב-AI לבריאות הנפש?" שאלה כזו נוחה לספירה ועיוורת לכל השאר, ולכן בנינו סביבה תוכנית מחקר שלמה.
בדרך הוצאנו 31 משיבים שסתרו את עצמם בין הגלים; יש להם פרק חקירה משלהם. ומה מחכה בהמשך: מדד חדש בשני חלקים, שכפול אחד נקי שעבר מלחמה, שער כניסה שנפתח בזמן הקרבות, ותעלומה אחת שפתחנו וסגרנו.
וכלל קריאה אחד מלווה הכול: כל פרק אומר מאיפה המספרים שלו, מי נשאל לפי הסתעפות השאלון, וכמה ענו.
In November 2025 we surveyed 584 Israelis about their AI use; in June 2026, mid Israel-Iran war, we returned to the same people.
At the core sat one crude question: have you ever used AI for your mental health? Easy to count, blind to everything else; we built a research program around it.
We excluded 31 self-contradicting reporters (their own chapter awaits). Ahead: a two-part measure, a replication that crossed a war, a wartime gateway, one mystery opened and closed. Each chapter states where its numbers come from.
לפני שמספרים מה מצאנו, צריך לדעת מי בכלל נשאל מה. לשאלון של גל-2 יש צומת: כולם צועדים יחד דרך הבלוקים האוניברסליים, ואז שאלה בינארית אחת מפצלת את הדרך.
מי שענה "כן, השתמשתי ב-AI לבריאות הנפש" נכנס לבלוק החוויה; מי שענה "לא" מדלג, ולעולם לא רואה את השאלות האלה. ספרנו בנתונים: אפס מתוך 244. לא סירוב, תכנון.
מכאן הכלל המעשי: מספר על נושאים, משברים, שביעות רצון או ציטוטים מתאר משתמשים בלבד; טענה על כולם נשענת רק על הסולמות האוניברסליים. הטבלה שבעמוד מפרטת, שאלה-שאלה. המפה הזאת שולטת בכל מה שיבוא.
The Wave-2 survey has a fork. Everyone answers the universal blocks; one binary question then routes people.
The 104 who said "yes" entered the experience block. The 244 who said "no" answered none of it: 0 of 244, by design, not refusal.
So any number about topics, crisis, satisfaction, or quotes describes users only; claims about everyone rest on the universal scales alone. The table on the page shows the question-by-question detail.
| מה נמדד | מקור | מי נשאל | ענו בפועל | משתמשים / לא-משתמשים |
|---|---|---|---|---|
| מצוקה (DASS-21, 21 פריטים) | סולם DASS-21 מלא, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| מצוקה גל-1 | DASS-21, גל-1 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| תדירות שימוש כללי ב-AI | שאלת תדירות כללית (1-6), גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| שימוש ב-AI לבריאות הנפש (כן/לא) | השאלה הבינארית, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| אותה שאלה בגל-1 | השאלה הבינארית, גל-1 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| טיפול נפשי אנושי | כן/לא, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| האנשה (16 פריטים) | סולם האנשה, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| היקשרות ל-AI (9 פריטים) | ECR-AI, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| מענה צרכים מה-AI (9 פריטים) | NEEDS-AI, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| מצוקת מלחמה | שאלות הקשר מלחמה, גל-2 | כולם | 348 | 104 / 244 |
| חרדת היקשרות בין-אישית | ECR כללי, גל-1; הוסר בגל-2 | כולם (גל-1 בלבד) | 348 | 104 / 244 |
| פנייה ל-AI במשבר חריף | בלוק MHAI, גל-2 (הסתעפות: רק מי שענה כן) | משתמשים בלבד | 104 | 104 / 0 |
| שביעות רצון מהשימוש | בלוק MHAI, גל-2 | משתמשים בלבד | 104 | 104 / 0 |
| 4 השאלות הפתוחות | בלוק MHAI, גל-2 | משתמשים בלבד | 104 | 104 / 0 |
| חוויית שימוש בגל-1 | בלוק MHAI, גל-1 | משתמשי גל-1 בלבד | 72 | 72 / 0 |
| הסולם | מה שואלים | סולם תשובה לפריט | איך מחושב הציון | מי ענה |
|---|---|---|---|---|
| מצוקה (DASS-21) | 21 היגדים על השבוע האחרון (3 תתי-סולמות, 7 פריטים כל אחד: דיכאון, חרדה, דחק; למשל "התקשיתי להירגע") | 0-3 לכל פריט | סכום הפריטים כפול 2: ציון כולל 0-126 (תצפי: עד 122); כל תת-סולם 0-42. דורש מענה מלא. | כולם, שני הגלים |
| האנשה (ANTRO) | 16 היגדים על ייחוס תכונות אנושיות ל-AI (אישיות, אמפתיה, תודעה) | 1-5 הסכמה | ממוצע 16 הפריטים: 1-5 | כולם, שני הגלים |
| היקשרות ל-AI (ECR-AI) | 9 היגדים: חרדה (3, "אני חושש שה-AI לא יבין אותי") והימנעות (6, פריטים 1-4 הפוכים) | 1-7 הסכמה | ממוצע לכל תת-סולם בנפרד: 1-7 | כולם, שני הגלים |
| מענה צרכים מה-AI (NEEDS-AI) | 9 צרכים פסיכולוגיים (שליטה, מסוגלות, קבלה, אמון, משמעות...) - עד כמה ה-AI עונה על כל אחד | 0-4 | ממוצע 9 הפריטים: 0-4 | כולם, גל-2 |
| חרדת היקשרות בין-אישית (ECR) | 3 היגדים על דאגה ביחסים קרובים (תת-סולם החרדה) | 1-7 | ממוצע: 1-7 | כולם, גל-1 בלבד |
| תדירות שימוש כללי ב-AI | שאלה אחת: באיזו תדירות את/ה משתמש/ת בכלי AI | 1-6 (נמוך עד כמעט יום-יום) | ערך בודד | כולם, גל-2 |
| רשימת שימושים כלליים | סימון מרובה: 10 מטרות שימוש (תמיכה רגשית, נושאים אישיים, לימוד, כתיבה...) | מסומן / לא מסומן | אי-סימון = לא נבחר (לא חוסר-מענה) | כולם, גל-2 |
| מצוקת מלחמה (מורגשת) | שאלה אחת: באיזו מידה את/ה חש/ה מצוקה בעקבות הסבב הנוכחי | 1-5 (כלל לא - מאוד) | ערך בודד | כולם, גל-2 |
| חשיפה לטילים/מקלט (אובייקטיבית) | שאלה אחת: שכיחות חשיפה לירי טילים / שהייה במרחב מוגן | 1-4 | ערך בודד | כולם, גל-2 |
| חוויית השימוש (MHAI) | שביעות רצון כללית (1-5); "האם עזר?"; דירוג שימוש רגשי/פרקטי/משברי; כוונת המשך; פנייה במשבר (כן/לא); 13 נושאי שיחה (סימון מרובה) | דירוגים 1-5; כן/לא | פריטים בודדים (לא סולם מסכם) | 104 המשתמשים בלבד |
קחו את שאלת הכן/לא ברצינות, והיא קורסת. 31 אנשים ענו "כן" בגל הראשון, ובגל השני טענו שמעולם לא השתמשו. "אי-פעם" לא יכול להפוך ל"מעולם לא": זו סתירה לוגית, לא שינוי דעה, והם הוצאו (פרק משלהם בהמשך).
ובכיוון ההפוך: 43 ענו "לא", אבל ברשימת השימושים הכלליים סימנו תמיכה רגשית או נושאים אישיים וקיומיים. הם מדברים עם ה-AI על החיים שלהם, רק בלי לקרוא לזה בריאות הנפש: אלה המשתמשים הסמויים.
ועוד 32 ענו "כן" בלי לסמן שום שימוש רגשי. הדליפה רצה בשני הכיוונים, ונמדדה כולה משאלות שכולם ענו עליהן; דווקא בגלל זה אפשר לסמוך עליה.
Take the binary seriously and it collapses. Thirty-one people said "yes" at Wave 1, then claimed at Wave 2 they had never used it; "ever" cannot become "never." We excluded them.
In the other direction, 43 said "no" yet marked emotional support or personal topics on the general-uses list everyone answers: the hidden users. Another 32 said "yes" without marking any emotional use.
The leak runs both directions, measured entirely with questions everyone answered.
שלוש קבוצות שהבינארי מסווג לא נכון.
השאלון מתפצל, ולכן גם המדידה חייבת להתפצל. מדד יחיד שמערבב את כל האותות היה מבריח את הבינארי פנימה בדלת האחורית: רוחב הנושאים והפנייה במשבר קיימים רק אצל מי שענה "כן". לכן שני חלקים.
קרבה (0-4), מפריטים אוניברסליים בלבד, מחושבת לכל 348: הצהרה עצמית, שימוש רגשי כללי, ומינון השימוש. האלפא שלה צנוע בכוונה: שלושת הרכיבים פורמטיביים (מרכיבים הגדרה, לא משקפים תכונה אחת); זה מסנן, לא סולם אישיות.
והסולם עובד: סיפוק הצרכים מה-AI עולה דרגה-דרגה, המצוקה עולה בערך, והקרבה מוסיפה ניבוי מעבר לכן/לא. המשתמשים הסמויים מפרק 2 מקבלים פנים: רובם מתנהגים כמו משתמשים בכל האותות, רק התווית חסרה.
עומק (0-3), בתוך 104 המשתמשים בלבד, מדרג בחדות: עומק גבוה מסמן יותר מצוקה ויותר שביעות רצון. תיאורי בלבד.
ולסיום, השורה שמרסנת את כולן: לא קרבה ולא עומק מנבאות שינוי במצוקה בין הגלים. מעורבות מסמנת רמת מצוקה, לא שינוי בה.
The survey forks, so the measurement forks: two parts. A single index would smuggle the binary in through the back door: topic breadth and crisis use exist only for "yes" people.
Proximity (0-4), universal items only, scores all 348. Its alpha is modest by design: a formative screener, not a personality scale.
The ladder climbs (need satisfaction 0.51 to 1.55), and proximity adds prediction beyond yes/no. The hidden users sit mostly medium-high.
Depth (0-3) grades the 104 users sharply, yet neither predicts distress change: engagement marks level, not change.
| רכיב | מאיזו שאלה | איך מנוקד |
|---|---|---|
| הצהרה | "האם השתמשת ב-AI לבריאות הנפש?" (כן/לא) | כן = 1 · לא = 0 |
| שימוש רגשי | רשימת השימושים הכלליים: "תמיכה רגשית" (1) או "נושאים אישיים" (3) — ראו בדיקת כל 10 השימושים למטה | סומן לפחות אחד = 1 · אחרת 0 |
| מינון | תדירות שימוש כללי ב-AI (1-6) | כמעט יומי (6) = 2 · תכוף (4-5) = 1 · אחר = 0 |
| = קרבה | סכום שלושת הרכיבים | 0 - 4 |
| רכיב | מאיזו שאלה | איך מנוקד |
|---|---|---|
| רוחב נושאים | מתוך 13 נושאי שיחה אפשריים — בכמה השתמש? | שלושה ומעלה = 2 · אחד-שניים = 1 · אפס = 0 |
| שימוש במשבר | "האם פנית ל-AI במצב נפשי חריף/משבר?" | כן = 1 · לא = 0 |
| = עומק | סכום שני הרכיבים | 0 - 3 |
המדד סופר כיום שני שימושים מתוך 10 כ"רגשיים": תמיכה רגשית (1) ונושאים אישיים (3). אבל זו הנחה — ושווה לבדוק אותה בנתונים. לכל אחד מ-10 השימושים ברשימה הכללית בדקנו כמה אחוז מהמשתמשים לבריאות הנפש בוחרים בו, לעומת מי שלא משתמש, והפער ביניהם.
ירוק = נספר כיום (1,3); כתום = בולט אך לא נספר; אפור = חלש.
| הגדרת "שימוש רגשי" | כמה סומנו | % בדרגה הגבוהה | קשר קרבה↔צרכים (ρ) | קשר קרבה↔האנשה (ρ) |
|---|---|---|---|---|
| הנוכחי (1 + 3) | 109 | 26.4% | 0.388 | 0.208 |
| רק רגשי (1) | 60 | 21.8% | 0.349 | 0.184 |
| + ניהול חיים (1,2,3) | 153 | 31% | 0.382 | 0.188 |
| רחב (1,2,3,5) | 216 | 35.6% | 0.332 | 0.161 |
מאותות אוניברסליים בלבד: הצהרה + שימוש רגשי + מינון.
מענה צרכים עולה (ירוק); הימנעות יורדת (ורוד).
High נושאת את המצוקה (29.8).
בינארי בלבד מול בינארי + קרבה.
רובם Moderate/High - משתמשים בכל מלבד התווית.
מענה צרכים, מצוקה ושביעות רצון לפי רצועת עומק.
מה מנבא בגל-2 מי משתמש ב-AI לבריאות הנפש? תשעה מבחנים, שורד אחד: האנשה, הנטייה לייחס ל-AI תכונות אנושיות. כמעט כפליים בסיכוי על כל עליית סטיית-תקן, והיחיד ששרד את התיקון להשוואות מרובות.
וזה בדיוק הדפוס מגל-1: אותם אנשים, שבעה חודשים, מלחמה באמצע, אותה תוצאה. המדדים עצמם יציבים בין הגלים; חרדת ההיקשרות ל-AI הכי פחות יציבה.
מצאנו גם נתיב פרוספקטיבי: מחרדת היקשרות בין-אישית בגל-1 (אז נשאלו כולם), דרך מצוקת גל-1, אל שימוש בגל-2. רוב הדרך עוברת דרך המצוקה.
ומה לא שוחזר? אפקט ה"בומרנג" מגל-1 (האנשה כפול מצוקה מנבא חרדת היקשרות ל-AI). בחנו אותו איפה שאפשר, בתוך 104 המשתמשים: אי-שכפול נקי, וכך אנחנו מדווחים אותו.
At Wave 2, one of nine tests survived multiple-comparison correction: anthropomorphism predicted AI mental-health use (OR = 1.95, p < .001). Distress, female gender, and younger age trailed behind.
This replicates Wave 1: same people, seven months apart, a war in between. The measures themselves were stable across waves; AI-attachment anxiety least (r = .43).
Prospectively, Wave-1 attachment anxiety ran through distress to Wave-2 use. And the Wave-1 backfire interaction did not replicate among the 104 users: a clean non-replication, reported as such.
פס = רווח בר-סמך; נקודה = OR; ירוק = מובהק.
אותם אנשים, 7 חודשים, מלחמה באמצע.
מתוך 276 שלא השתמשו ב-AI לבריאות הנפש בגל-1, 32 התחילו במהלך המלחמה. מי הם? קבוצת ביניים: כמעט בכל מדד אוניברסלי הם יושבים בין הלא-משתמשים לממשיכים.
והם כבר עמדו ליד הדלת: מחציתם השתמשו ב-AI כמעט מדי יום, עוד לפני שאימצו אותו לנפש. ההפתעה: בהאנשה של גל-1 הם דומים דווקא ללא-משתמשים. הם לא היו "רומנטיקני AI" מראש.
מה משך אותם פנימה? התחושה, לא הצפירות: מצוקת המלחמה המורגשת מנבאת אימוץ, החשיפה האובייקטיבית לטילים לא. צעירים אימצו יותר, וכשהחשיפה לטילים נכנסת למודל, ההבדל המגדרי נעשה מובהק.
ובפנים? צעדים זהירים: פחות עומק, פחות נושאים, פחות שביעות רצון מהממשיכים. ובכל זאת, 9 מתוך 32 כבר פנו ל-AI במשבר נפשי חריף בחודשיהם הראשונים, ורבע מתארים עלייה בשימוש.
והד אחד לסיום: 31 הנעלמים הראו בגל-1 כוונת המשך של 3.26, ואז נעלמו; המצטרפים החדשים מתחילים עוד מתחת לזה. הדלת נפתחה פנימה; האם יישארו, זו שאלה לגל-3.
Thirty-two of the 276 Wave-1 non-users started using AI for mental health during the war: an in-between group on every universal measure, half of them already near-daily general-AI users.
The surprise: their Wave-1 anthropomorphism matched the never-users', not the continuers'. Not AI romantics beforehand.
Felt war distress predicted adoption; objective missile exposure did not. The feeling, not the sirens.
Once inside they were lukewarm ("helped?" 19% vs 57%), yet 9 of 32 already used AI in an acute crisis. Whether they stay is the Wave-3 question.
מצוקת מלחמה מורגשת מנבאת; חשיפה לטילים לא (OR=1.16, p=.51).
המצטרפים (27.8) בין הלא-משתמשים (20.5) לוותיקים (33.1).
מצטרפים (כתום) מול ותיקים (ירוק).
עזר: 19% מול 57%; משבר: 9 מתוך 32 כבר בחודשים הראשונים.
רוב: אין שינוי; המלחמה כרקע, לא כסיבה.
מערכה ראשונה. מבט על כל 379: מי שהמשיך להשתמש השתפר, ומי שהפסיק התרסק. לרגע נראה שמצאנו את ממצא הכותרת.
מערכה שנייה. ה"מפסיקים" הם בדיוק 31 האנשים שטענו בגל-2 שמעולם לא השתמשו, בסתירה לתשובתם מגל-1. הוצאנו אותם, ועם 348 הנקיים האפקט נעלם. הממצא הדרמטי ביותר שלנו נשען כולו על המדווחים הכי פחות עקביים.
מערכה שלישית. חשדנו בחריגים, וצדקנו חלקית: חציון ההחמרה נמוך בהרבה מהממוצע, ובמבחנים עמידים לחריגים האפקט לא שורד. רשלנים? לא, בשאר המדדים הם יציבים כמו כולם.
האם ה"כן" שלהם מגל-1 היה אמיתי? ההסתעפות עצמה מעידה: כל ה-31 ענו על בלוק החוויה, עם שביעות רצון רגילה. אבל כבר אז הם היו פחות מושקעים: פחות כוונת המשך, פחות שימוש במשבר.
ולהוציא אותם גם מגל-1? אין צורך: בלעדיהם המודל כמעט לא זז. הפענוח שלנו: משתמשים אמיתיים אך קלים, שה"מעולם לא" שלהם הוא ניסוח מרושל של "כבר לא"; וההידרדרות? כיוון מעניין, סטטיסטיקה שברירית.
Act 1, all 379: continuers improved, discontinuers crashed. For a moment it looked like the headline finding.
Act 2: the discontinuers were exactly the 31 who claimed at Wave 2 they had never used AI. We excluded them; in the clean 348 the effect vanished.
Act 3, the audit. Outliers? Partly: robust tests fail. Careless? No. A fake Wave-1 "yes"? The branching testifies: all 31 answered the experience block, satisfaction normal, yet already disengaging.
Real but light users whose "never" means "no longer." Wave-1 results barely move without them.
כחול = נקי (348); ורוד = עם 31 המוצאים (379).
p של אפקט הקבוצות; ירוק = מתחת ל-0.05.
ה-31 (ורוד) מול הממשיכים (ירוק).
סיכום
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| חריגים מושכים את הממוצע? | חלקית (חציון +4, ממוצע +6.77) |
| רשלנים בכל השאלון? | לא - יציבים בכל מדד אחר |
| ה"כן" בגל-1 מזויף? | לא - ענו על הכול, מרוצים |
| להוציא גם מגל-1? | אין צורך - התוצאות כמעט זהות |
קודם, למי מקשיבים. ארבע השאלות הפתוחות הוצגו רק לעונים "כן": 104 משתמשים, 416 טקסטים. ל-244 הלא-משתמשים אין כאן קול; שאלתם היחידה, למה לא, ממתינה לקידוד.
פרט אחד קובע: שאלות העזרה והבעיה מותנות ("אם היו פעמים ש..."), ולכן "לא" הוא תשובה לתנאי, לא סירוב. הכול קודד כפול, והנושא השכיח: מתארים מצב ומבקשים דרכי התמודדות.
את שני סלי ה"אין" (לא עזר; אין בעיה) פתחנו בקידוד-משנה, ובפנים הפתעה: 11 אנשים עונים "בקושי השתמשתי", אף שענו "כן" לשאלה הבינארית. ההצלבה מסבירה: כמעט כולם בלי שימוש רגשי ברשימה הכללית, קרבה נמוכה, ורובם מצטרפי מלחמה.
זו תמונת הראי של המשתמשים הסמויים מפרק 2: תווית בלי התנהגות. הטקסטים תפסו את הדליפה השנייה על חם.
ולסיום, הצלבה עם המצוקה: מי שכתבו "השימוש עלה" החמירו, "ללא שינוי" השתפרו, "ירד או הפסיק" השתפרו הכי הרבה. קבוצות קטנות, חקרני בלבד; הכיוון מתיישב עם הסיפור הכמותי: המצוקה מושכת את השימוש.
The four open questions went only to the 104 users (416 texts); the 244 non-users' "why not" awaits coding.
The helpful/problematic questions were conditional, so "no" answers the condition, not a refusal. Everything was double-coded; the dominant theme: describing a situation, asking how to cope.
Sub-coding the "none" buckets found 11 people answering "I barely used it" despite a binary "yes": the hidden users' mirror image. The label without the behavior, caught in the act.
The distress cross, exploratory: those whose use increased worsened; those who stopped improved most.
קידוד כפול, κ=.94.
40 אומרים: שום דבר. אבל מה בדיוק?
עזר (40) ובעייתי (70) - מה באמת כתבו.
11 שכתבו "לא השתמשתי" מול שאר 93 המשתמשים.
| "לא השתמשתי" (11) | השאר (93) | |
|---|---|---|
| בלי שימוש רגשי ברשימה הכללית | 91% | 24% |
| קרבה ממוצעת (0-4) | 1.91 | 3.18 |
| עומק ממוצע (0-3) | 1.36 | 2.0 |
| אחוז מצטרפים חדשים | 73% | 26% |
70 אומרים: כלום.
קבוצות קטנות - חקרני.
לאורך כל הדף שאלנו על כל ממצא שאלה אחת: מה מותר לומר על סיבתיות? הפסיקות נעו בין "מתאם בלבד", דרך "חצי-סיבתי" כשסדר הזמנים תומך אבל אין ניסוי, ועד "אין עדות". הטבלה שלפניכם, שנבנית ישירות מהקוד, מרכזת אותן ממצא-ממצא.
והשורה התחתונה של כל הטבלה: בנתונים האלה, מצוקה מושכת אנשים אל ה-AI, אבל אין עדות שה-AI משנה את המצוקה. והמעורבות, קרבה או עומק, מסמנת מי נמצא במצוקה עכשיו, לא מי ישתפר מחר.
Throughout this page we asked one question of every finding: what does it permit us to say about causation? The verdicts range from correlation-only, through semi-causal (temporal order supports, no experiment), to no evidence; the table below, built directly from the code, collects them finding by finding.
The bottom line: in these data, distress pulls people toward AI, but there is no evidence that AI changes distress. Engagement, proximity or depth, marks who is distressed, not who will improve.
| הטענה | הראיה | הפסיקה | למה |
|---|---|---|---|
| מצוקת מלחמה ← התחלת שימוש | OR 1.542, p=.031 (q=.07) | 🟡 חצי-סיבתי | חצי-סיבתי: עיתוי תומך, נמדד באותו שאלון |
| האנשה ↔ שימוש לבריאות הנפש | OR 1.95, p<.001, שורד FDR | 🟣 מתאם בלבד | מתאם חזק ויציב; כיוון לא ידוע |
| חרדת היקשרות ← מצוקה ← שימוש | Sobel z=2.36, p=.018 | 🟡 חצי-סיבתי | חצי-סיבתי: פרוספקטיבי, ללא ניסוי |
| מצוקה ← פנייה ל-AI במשבר | OR 1.918, p=.023 | 🟡 חצי-סיבתי | מתאם בקרב משתמשים, אותו גל |
| שימוש/הפסקה ← שינוי במצוקה | F=0.42, p=.66 (נקי) | ❌ אין עדות | אין עדות: לא שרד ניקוי ובדיקות עמידות |
| מעורבות (קרבה/עומק) ← שינוי במצוקה | b=0.836, p=.22; עומק p=.38 | ❌ אין עדות | מסמנת את רמת המצוקה, לא מנבאת שינוי |
חמישה צעדים, לפי הסדר. שניים הכרעות: אלעד עובר על הקוד שורה-שורה, והצוות חורץ את גורל 31 הנעלמים; ההמלצה שלנו, להשאירם בחוץ ולדווח עליהם כניתוח רגישות.
שניים השלמות: לקודד את "למה לא" של 244 הלא-משתמשים, הקולות שחסרים בפרק הקודם, ולבנות שלד למאמר הראשון משלושת החלקים שהחזיקו מעמד: המדד הדו-חלקי, שכפול ההאנשה, והמלחמה כשער כניסה.
והחמישי, לפני כל טענה חדשה: רישום מוקדם (פרה-רגיסטרציה) של החלק האישושי. כל מה שקראתם כאן היה חקרני; את הסיבוב הבא נקבע מראש, שחור על גבי לבן, לפני שמציצים בנתונים.
השאלה הבאה כבר מנוסחת: לא אם אנשים פונים ל-AI במצוקה, אלא מה השימוש הזה עושה להם.
Five steps. Two are decisions: Elad verifies the code line by line, and the team rules on the 31; our recommendation, keep them excluded and report as a sensitivity analysis.
Two are completions: code the non-users' "why not," and draft Paper #1's skeleton from the parts that held.
Fifth, before any new claim: pre-register the confirmatory subset. Everything here was exploratory; the next round gets committed before anyone peeks at the data.
The next question: not whether people turn to AI in distress, but what that use does to them.